תקציר
תולדות לודז'
לודז' נזכרה בכתוב בפעם הראשונה בשנת 1332.
מאז ועד תחילת המאה ה-19 לודז' הייתה כפר חקלאי
קטן ולא מפותח. במאה ה-16 ישבו בלודז' 400 תושבים,
אבל ב-1793, עקב מלחמות ושרפות, היו בלודז' רק 103 תושבים. באותה שנה,
עם חלוקתה השנייה של פולין,
עברה לודז' לידי פרוסיה והופקעה מידי הכנסייה, אח"כ הייתה תחת נסיכות
ורשה וב-1815, עם הקמתה של
מדינת פולין הקונגרסאית לפי החלטת קונגרס וינה, עברה לודז' תחת חסות
רוסיה.
ב- 1820 הוכרזה לודז' ע"י הממשלה כעיר תעשייה,
בעיקר של טקסטיל, ומאז החלה לגדול ולהתפתח. כחלק ממגמה
זו הוקמה "העיר
החדשה", Nowe Miasto, ויצרנים ובעלי מלאכה רבים
(מגרמניה, בוהמיה, שלזיה ורחבי פולין) הגיעו ללודז' והתיישבו בעיר החדשה
ובקולוניות שמסביבה. לודז' הפכה לעיר רב-לאומית, כאשר יש בה 10% גרמנים,
כשליש יהודים והשאר פולנים ואחרים. מספר תושביה של לודז' גדל במהירות,
כאשר ב-1827 היו בה 2,800 תושבים,
ב-1840 15,000 תושבים וב-1865 40,000
תושבים. לודז' הפכה לעיר השנייה בגודלה בפולין אחרי ורשה הבירה.
עם פיתוח
התעשייה החלו בתי העץ להתחלף בבתי אבן, האוכלוסייה המשיכה לגדול (50,000
תושבים ב-1877
וכמעט חצי
מליון ב-1914), בתי חרושת ומפעלים מלאו את העיר,
ולודז' קיבלה את השם "המנצ'סטר של פולין".
עם זאת, לא היו
בעיר מערכות מים וביוב הרחובות היו צרים מכדי לספק את צרכי התחבורה והמרכז
היה צפוף עד
מאוד, וכן לא
היו בעיר מבנים ארכיטקטוניים שאופייניים למטרופוליס
של המאה ה-19.
בשנות מלחמת העולם הראשונה, העיר לודז', שהייתה
תחת כיבוש גרמני, סבלה מאוד – התעשייה והמסחר הופסקו
מיד ע"י הכובש
והתושבים סבלו מחוסר פרנסה ומרעב. לאחר המלחמה והקמת פולין מחדש ב- 1918-1919,
נתקלה כלכלת לודז' בקשיים רבים, כגון סגירת השוק הרוסי לאחר המהפכה הבולשביקית
והריסת בתי החרושת
ברם, היא החלה להתאושש – החלה להבנות מערכת ביוב מסודרת,
נפתח שדה תעופה (נסגר ב-1950), הוקמו
מספר בתי ספר ובתי חולים, הוקם
מוזיאון, והמצב הכלכלי של הפועלים השתפר.
בשנות המשבר הכלכלי הגדול סבלה גם לודז', וחברות רבות פשטו רגל.
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בלודז' 665,000
תושבים, כאשר היהודים מהווים יותר משליש מהאוכלוסייה הכללית בעיר, והגרמנים
10% מהאוכלוסייה. לודז' סופחה לשטח הרייך הגרמני ושמה שונה לליצמנשטט,
על שם
הגנרל ליצמן שכבש אותה במלחמת העולם הראשונה. היהודים נרדפו ונכלאו
בגטו סופית במאי 1940. גטו לודז' היה הגטו הסגור ביותר והוא הפך למעשה
למחנה עבודה בכפייה, ע"פ מדיניותו של ראש היודנראט מרדכי חיים
רומקומבסקי.
בינואר 1942 החלו גירושי היהודים מהגטו למחנה ההשמדה חלמנו ונפסקו באוקטובר
אותה שנה.
באביב 1944 הוחלט לחסל את הגטו, הגירושים חודשו והיהודים נשלחו לחלמנו
(שהופעל מחדש) ואח"כ גם למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
לאחר מלחמת העולם השנייה וכניעת גרמניה, ובמשך
כל ימי המלחמה הקרה, הייתה פולין ארץ חשובה בגוש המזרחי שנשלט ע"י
ברית המועצות. עקב מדיניותה של הנ"ל, סבלה פולין מקיפאון כלכלי
ותעשייתי, ובפרט סבלה לודז', עיר התעשייה הגדולה של פולין. עם זאת, נעשה
ניסיון לשפר את מעמד הפועלים, הוקמו אוניברסיטאות חדשות, נבנו
בתים חדשים
ואוכלוסיית העיר גדלה עקב הגירה מהאזורים הקרובים.
נפילת ברית המועצות ב-1989 אמנם גרמה לשינויים
פוליטיים-כלכליים, אבל לודז' עדיין לא התאוששה לגמרי משנות המלחמה הקרה.
כיום לודז' היא העיר השנייה בגודלה בפולין ועודנה מרכז הטקסטיל של המדינה,
וכן ניתן למצוא בה מוזיאונים לאומנות ותיאטראות רבים, שמסמלים את ההתפתחות
התרבותית של העיר בהווה ובעתיד.
