סיפורה של אסתר (אסתושה) גרינשטיין
מסופר ע"י בתה דניאלה יעקבי

אמי, אסתושה גרינשטיין נולדה בירושלים המנדטורית בתאריך ה-30.8.1925 להוריה מנחם מנדל ורחל גרינשטיין.

תעודת הפטירה של אסתר שילה בת מנחם 1992	תעודת הלידה של אסתר בת רחל ומנדיל גרינשטיין מביה"ח וולך (שערי צדק) בירושלים 1925

בשנת תרפ"ט 1929 הם שבו בחזרה לפולין, ללודז', עקב הטבח של יהודי חברון נחרדה המשפחה של סבי, ואביו ביקש אותו ליטול לידיו את הנהלת בית החרושת לטקסטיל ברחוב קילינגסייגו.
בני משפחתה של אמי ,ההורים ושני האחים הגדולים שלה שלמה ודב, התגוררו באזור אמיד בלודז' רחוב פלאץ וולנושצ'ה  11 [כיכר החירות] .
אמי ושני אחיה למדו בבית הספר העברי "יבנה".
עם פרוץ מלחמת העולם ה-2 ב-1.9.1939 פלשו צבאותיו של היטלר לפולין ואז הופצצה גם לודז' ע"י הלופטוואפה.
בנובמבר 1939 כבר היו בני משפחת גרינשטיין כלואים בגטו לודז' וארבע שנות ייסורים עברו עליהם בעבודת פרך רעב ומגורים בתת תנאים.
אמי השתייכה לתנועת הנוער הציונית "גורדוניה" ונמנתה גם על בני הנוער בחוג "בני דור מדבר".

אסתושה גרינשטיין - צולם ע"י הנריק רוס

בתמונה זו שצולמה ע"י הצלם הנריק רוס , היא השתתפה ביום הזכרון להרצל וביאליק, נאמה לפני חבריה וחברותיה. דקלמה לפניהם בעל פה את "חזון העצמות היבשות" - כל פרק ל"ז בספר יחזקאל בשלימותו.
ולאחר מכן אמרה להם;
"הרימו את ראשיכם על אף הרעב, הסבל וההשפלה אנחנו עוד נזכה ונראה במפלתם של הגרמנים ונגיע לארץ ישראל באונייה".
וכולם חייכו.

אמי ,הוריה ושני אחיה היו בטרנספורט האחרון של שורדי גטו לודז' שיצא לאושוויץ ב30.8.1944 ביום הולדתה ה-19.
באותו יום היא הופרדה בסלקציה שנערכה ע"י ד"ר מנגלה מהוריה ומאחיה.
רק אח אחד שרד.
את הוריה ואת אחיה הבכור לא ראתה עוד לעולם. הם נרצחו בתאי הגזים.

דף עד לזכרה של חנה גרינשטיין	דף עד לזכרו של רפאל זאב גרינשטיין	דף עד לזכרה של רחל גרינשטיין

אמי העידה במשפט אייכמן והתמונה שבה היא צולמה ע"י הנריק רוס שנמצאה על חורבות גטו לודז' הוצגה במשפט אייכמן כמוצג משפטי.

לשאלתו של התובע גדעון האוזנר אם הוא מסכים להביט בתמונה מקרוב ענה הדר' סרוואציוס, סניגורו של אייכמן: "ראיתי מרחוק את התמונה וזה הספיק לי".
אמי שבה מן המשפט חולה מאד. היא לקתה בליבה והתפתחה אצלה מחלת אנגינה פקטוריס, שלטענת הרופאים הייתה על רקע פוסט טראומתי. היא הסתירה את סיבלה ככל שיכלה אבל לילה לילה היא סבלה מחלומות זוועה וסיוטים על אושוויץ.
זמן קצר לאחר זיכויו של איוואן דמיאניוק מחמת הספק היא צנחה ונפטרה בסלון .

שם המשפחה של אבא שלי זאב ז"ל היה שטרסמן ובצה"ל הוא עיברת אותו לשם המשפחה שילה.

עץ המשפחה

דניאלה יעקבי.